רוב האנשים לא קונים בביקור הראשון. רימרקטינג הוא הדרך להזכיר את עצמכם למי שכבר גילה עניין, וזה הקהל הכי זול להמרה שיש. אבל אותו כלי בדיוק יכול להפוך למטריד ולבזבזני, אם עושים אותו לא נכון.
הכרתם את התחושה: הסתכלתם על זוג נעליים באתר, לא קניתם, ופתאום הן רודפות אחריכם בכל מקום, שוב ושוב, עד שנמאס. זה רימרקטינג, וברוב המקרים עושים אותו לא נכון. רימרקטינג טוב מחזיר לקוחות. רימרקטינג גרוע רק מזכיר להם למה להתעלם מכם.
הרבה עסקים חושבים שרימרקטינג זה פשוט "להציג את המודעה שוב ושוב לכל מי שביקר, עד שיישבר ויקנה". זו בדיוק הדרך לשרוף תקציב ולעצבן. מבקר שרואה את אותה מודעה עשרים פעם לא משתכנע, הוא נחסם. רימרקטינג חכם הוא הפוך: פחות רדיפה, יותר התאמה, ופנייה רק אל מי שבאמת שווה להחזיר. כי לא כל מי שלא קנה צריך לראות רימרקטינג, וממש לא מי שכבר קנה.
מי שכבר ביקר באתר, צפה במוצר או נטש עגלה, כבר עבר חלק מהדרך. הוא מכיר אתכם, גילה עניין, ולעיתים קרובות רק צריך תזכורת קטנה או דחיפה אחרונה. וחשוב מכך, כבר שילמתם כדי להביא אותו בפעם הראשונה, אז חבל לתת לו ללכת. לכן להחזיר אותו עולה הרבה פחות מלשכנע מישהו לגמרי חדש שרואה אתכם בפעם הראשונה. זה הקהל שבו כל שקל עובד הכי חזק, ובדיוק בגלל זה חבל לבזבז אותו על מודעה כללית ומעצבנת.
קחו את מודעת הרימרקטינג שלכם, ודמיינו מבקר שצפה במוצר מסוים ועזב. שאלו:
אם היא לא מתייחסת למה שהוא עשה, זו לא באמת מודעת רימרקטינג, זו רק מודעה שעוקבת.
רימרקטינג טוב עומד על שלושה כללים. לפלח: לא כל מי שגילה עניין שווה אותו דבר. מי שנטש עגלה חם הרבה יותר ממי שקרא מאמר אחד ועזב, ומגיע להם מסר שונה. להתאים: המסר צריך להזכיר בדיוק את מה שהמבקר ראה, "עדיין חושבים על X?", ולא מודעת מותג כללית. לעצור בזמן: וזה החלק שהכי מפספסים, מוציאים מהרשימה את מי שכבר קנה או השלים את הפעולה, וקובעים תקרת תדירות וחלון זמן. הכלל "להפסיק להציג" חוסך תקציב מהר יותר מכל אופטימיזציה, כי כל שקל שמבזבזים על מי שכבר קנה הוא שקל שנזרק.
אם המודעה שלכם כבר מוכרת יותר מהמותג, הגזמתם. מזכירים, לא רודפים, ויודעים מתי לעצור.
רימרקטינג עשוי נכון הוא לרוב החלק הרווחי ביותר בקמפיין, כי הוא פונה לקהל הכי חם בעלות הכי נמוכה. אבל עשוי לא נכון, הוא הופך למס שמעצבן דווקא את הלקוחות הפוטנציאליים הכי טובים שלכם, ומבזבז את התקציב על מי שכבר קנה או שלעולם לא יקנה. ההבדל בין השניים הוא לא הכלי, אלא הפילוח, ההתאמה וידיעת מתי לעצור. וכל זה תלוי במדידה: ככל שהמדידה שלכם טובה יותר, כך רשימות הרימרקטינג מדויקות יותר. בלי מדידה טובה, הרשימות מתמלאות באנשים שכבר קנו או שלא באמת שווים פרסום, והתקציב נשרף עליהם.
ב-D-Office אנחנו בונים רימרקטינג לפי מה שהמבקר עשה בפועל, עם מסר מותאם ותקרת תדירות, כדי שהוא ירגיש כמו תזכורת מועילה ולא כמו מרדף.
רימרקטינג הוא לא לרדוף אחרי כולם, הוא להזכיר לאנשים הנכונים את מה שכבר עניין אותם, במינון הנכון.
נבנה רימרקטינג שמזכיר להם בדיוק את מה שעניין אותם, במינון הנכון, כדי להחזיר אותם, בלי לרדוף ובלי לשרוף תקציב על מי שכבר קנה.
בואו נפסיק לאבד אנשים שכבר שילמתם להביא